רקע: האפשרויות של ילדים עם מוגבלויות קשות וקוגניציה שמורה לתקשר עם סביבתם מוגבלות ביותר. ממשק מוח-מחשב (BCI) הוא בעל פוטנציאל לאפשר לאנשים אלה להשיג תפקוד משמעותי, תקשורת ועצמאות. בעוד שאוכלוסיית הילדים עשויה להפיק את המירב מטכנולוגיית BCI, המחקר עד כה התמקד בעיקר במבוגרים. שיטות: במחקר פרוספקטיבי מוצלב זה, כימתנו את היכולת של ילדים בריאים בגיל בית הספר לבצע משימות פשוטות באמצעות BCI בסיסי, זמין מסחרית, המבוסס על EEG. ילדים עם התפתחות תקינה בגילאי 6–18 גויסו מהקהילה. אימון ה-BCI כלל התקנה קצרה ורישום EEG בזמן ביצוע משימות ספציפיות באמצעות מערכת BCI זולה וזמינה מסחרית (Emotiv EPOC). שתי משימות תורגלו (נהיגה במכונית על שלט רחוק והזזת סמן מחשב) כאשר בכל אחת נעשה שימוש בשתי אסטרטגיות (סנסורימוטורית ודימוי חזותי). התוצא העיקרי היה מקדם קאפה (kappa coefficient) בין הביצוע הנדרש לביצוע שהושג. נבדקו גם השפעות של משימה, אסטרטגיה, גיל ולמידה. תוצאות: עשרים ושישה מתוך שלושים ילדים השלימו את המחקר (גיל ממוצע 13.2 ± 3.6 שנים, 27% נקבות). הסבילות הייתה מצוינת כאשר מעל 90% דיווחו על החוויה כניטרלית או נעימה. ילדים בוגרים יותר השיגו ביצועים ברי השוואה למחקרים במבוגרים, אך גיל צעיר יותר היה קשור לביצועים פחותים יותר אם כי עדיין טובים. משימת המכונית הראתה ביצועים גבוהים יותר בהשוואה למשימת הסמן (p = 0.027). אסטרטגיית חשיבה הייתה קשורה גם היא לביצועים, כאשר אסטרטגיות של דימוי חזותי עלו בביצועיהן על גישות סנסורימוטוריות (p = 0.031). מסקנה: ילדים יכולים להשיג שליטה במהירות ולבצע משימות מרובות באמצעות מערכות BCI פשוטות המבוססות על EEG. הביצועים תלויים באסטרטגיה, במשימה ובגיל. הצלחה כזו במוח המתפתח מחייבת בחינה של מערכות מעשיות כאלה בקרב ילדים עם מוגבלויות קשות.קרא את המאמר המלא