אסטרטגיות תקשורת של בריאות הציבור הן חשובות מכדי שלא יתבססו על מדע קפדני. זו הסיבה שהשקנו את BRAINSvsVIRUS: מחקר לא מסחרי הממנף את פלטפורמת איסוף נתוני המוח המרוחקת החדשה לגמרי של Emotiv כדי להבין טוב יותר כיצד אנשים מעבדים מידע הקשור ל-COVID המשותף לרשויות בריאות הציבור ולספק תובנות (Insight) ייחודיות על רמת הלחץ שחווים אנשים בבית.

במהלך 8 החודשים האחרונים, ממשלות וסוכנויות בריאות הציבור ברחבי העולם מתקשות להעביר מידע הקשור ל-COVID לאנשים ולשכנע אותם לשנות את התנהגותם כדי להאט את התפשטות נגיף הקורונה. המציאות הקשה היא שעד שיימצא חיסון, הדרך היחידה להאט את התפשטות נגיף הקורונה היא על ידי שקנוע כמה שיותר אנשים לא רק לשנות את התנהגותם, אלא להתמיד בהרגלים חדשים שיכולים להציל חיים. אלה כוללים שטיפת ידיים לעיתים קרובות, הימנעות ממגע קרוב על ידי שמירה על מרחק פיזי, כיסוי הפה והאף במסכות, כיסוי שיעול ועיטוש, ניקוי וחיטוי משטחים לעיתים קרובות וניטור בריאותנו לעיתים קרובות.

במאמר שפורסם לאחרונה, אלפרד סומר, דקאן לשעבר של בית הספר לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס בלומברג, צוטט כאומר "הכלי הגדול ביותר שאינו מנוצל מספיק של בריאות הציבור הוא חינוך הציבור <…> כעת, הוא מנסה להדביק את הפער במהלך מגפה". תקשורת של המלצות לבריאות הציבור וחינוך הציבור בעתות משבר היא משימה לא קלה בלשון המעטה. במיוחד כאשר המגפה הזו היא עולמית ומתמשכת לאורך זמן, ללא סוף ברור באופק. אפילו אנשים שעושים את המיטב כדי להישמע להמלצות בריאות הציבור הקשורות ל-COVID חווים בדרך כלל "עייפות מניעה": התחושה שמסרי ומאמצי המניעה מעייפים, מה שמוביל לתשישות, ואנשים מקדישים פחות ופחות תשומת לב לתקשורת הבריאות הציבורית.

(לחצו כאן לאינפוגרפיקה המלאה)

חוסר יעילות בתקשורת לגבי COVID-19 נובע בין היתר מהיעדר מתודולוגיה מדעית קפדנית המיושמת בעת תכנון צורות תקשורת שונות ובדיקת השפעתן לפני השקתן. אם מסרים אלו נבדקים בכלל, מה שלמרבה הצער לא תמיד קורה.

הדרך הנפוצה ביותר לבחון את היעילות של מסרי בריאות הציבור היא להשתמש בשיטות המסתמכות על דיווח עצמי כגון שאלונים, סקרים וקבוצות מיקוד. שיטות אלו ידועות כפגומות. במקרה הטוב, שיטות אלו מספקות תמונת מצב של מה שאנשים חושבים שהם הולכים לעשות או מה שהם חושבים שהם צריכים לעשות. אך זה לא מספיק מכיוון שלעיתים קרובות יש פער בין מה שאנו מדווחים עליו בעת מילוי סקרים לבין מה שאנו עושים בפועל, בין הכוונות שלנו לפעולות שלנו.

דרך אחת להתמודד עם פער זה ולשפר את אסטרטגיות התקשורת של בריאות הציבור היא להשתמש בתובנות (Insight) מדעי המוח בנוסף לדיווחים עצמיים. לאור מחקרים שהראו כי נתונים מדעי המוח היו מנבא טוב יותר לאיזה מסר מניעה בריאותי תהיה ההשפעה הגדולה ביותר על אנשים, מזה למעלה מעשור, מדענים קוראים למנף נתוני מוח באסטרטגיות של בריאות הציבור. נתוני מוח יכולים להיות שימושיים במיוחד כדי להבין טוב יותר כיצד אנשים מעבדים מסרי בריאות הציבור וכיצד חזרה על מסרים מובילה לעייפות מניעה.

• *

  

(לחצו כאן לאינפוגרפיקה המלאה)

אך שלא כמו המגזר הפרטי שממנף את מדעי המוח מזה למעלה משני עשורים כדי לתקשר טוב יותר וליצור מעורבות עם צרכניו ועובדיו, רוב רשויות בריאות הציבור המקומיות והלאומיות אינן מצוידות בצוותים של מדעני התנהגות ומוח. כמו כן אין להן גישה לטכנולוגיות עצביות שיכולות למדוד תגובות מוח של אנשים מרחוק בבתיהם, כולל השינויים ברמות הלחץ הנחוות באמת.

במשך כמעט עשור, עשרות אלפי אנשים ב-120+ מדינות משתמשים בפתרונות Emotiv לביצוע מחקרים. אנשים אלה הם מדענים אקדמיים ואזרחיים, חוקרים מהתעשייה, מעצבים ומובילי מו"פ בין מקצועות רבים אחרים. הודות לקהילה הגלובלית של הבעלים והמשתמשים של טכנולוגיית המוח של Emotiv, אלפי מחקרים מדעיים שפורסמו ראו אור (חיפוש ב-Google Scholar עבור "Emotiv AND EEG" ב-11 באוקטובר 2020). לכן גייסנו את הקהילה הגלובלית שלנו לתרום ל-BRAINSvsVIRUS. הודות לאלגוריתמי למידת המכונה הקנייניים שלנו, בחנו כיצד מגוון כרזות, סרטונים ומסרים של בריאות הציבור המגיעים מכל רחבי העולם השפיעו על מוחם של אנשים בבתיהם.

מדדי המוח שחקרנו כוללים את רמות הלחץ הקוגניטיבי, הקשב, הערכיות (Valence) והרגיעה שלנו. החל משבוע הבא נשתף חלק מהממצאים שלנו.

(לחצו כאן לאינפוגרפיקה המלאה)

המוח שלנו ממלא תפקיד מפתח בדרך שבה אנו מעבדים מידע, משפיעים זה על זה, מקבלים החלטות, מאמצים התנהגויות חדשות ומתמידים בהן. רשויות בריאות הציבור אינן יכולות עוד להתעלם מהיתרונות של הכללת תובנות (Insight) מנתוני מוח בעיצוב, השקה והערכה של תקשורת בריאותית.

על רשויות בריאות הציבור למנף את הטכנולוגיה (העצבית) המתקדמת ביותר והמדע (העצבי) הקפדני ביותר הזמינים כדי לספק מידע לתקשורת הקשורה ל-COVID ואסטרטגיות ניהול לחצים בארגונים ציבוריים ופרטיים.

כשיש חיים על הפרק, למדע (העצבי) יש חשיבות רבה יותר מאי פעם.

מקורות:

שרה בראון. רשימת תיוג לתקשורת אפקטיבית של בריאות הציבור בנושא COVID-19. בית הספר לניהול של MIT Sloan. ‏8 במאי 2020.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC). כיצד להגן על עצמך ועל אחרים. 11 בספטמבר 2020.

אמילי פאלק, אליוט ברקמן, דניאל וילן, מתיו ד' ליברמן. פעילות עצבית במהלך העברת מסרים בריאותיים מנבאת הפחתה בעישון מעבר לדיווח עצמי. פסיכולוגיה בריאותית, 1 במרץ 2011. כרך 30(2). עמודים 177-185.

מרטין א. אימהוף, ראלף שמאלצה, בריטה רנר, האראלד ט. שופ. כיצד מסרי בריאות מהחיים האמיתיים מפעילים את המוח שלנו: עיבוד משותף של סרטונים יעילים נגד אלכוהול. Social Cognitive Affective Neuroscience. יולי 2017, כרך 12(7), עמודים 1188-1196.

אוליבייה אולייה. אנו יכולים להילחם בנגיף על ידי הצטיידות הממשלות בארסנל של טכנולוגיה עצבית. The National, ‏17 במרץ 2020

אוליבייה אולייה ושרה סאונרון. שיפור מניעת בריאות הציבור באמצעות מדעי ההתנהגות, הקוגניציה ומדעי המוח. ראש ממשלת צרפת: המרכז לניתוח אסטרטגי. 16 במרץ 2010

מיטה שאה. הכישלון של תקשורת בריאות הציבור בנושא COVID-19. סיינטיפיק אמריקן, 3 בספטמבר 2020.

מילאן שארמה. שר הבריאות מתריע מפני 'עייפות מניעה', קורא לנקיטת אמצעי זהירות מפני קורונה במהלך החגים. India Today. ‏4 באוקטובר 2020

פרנסס סטיד סלרס. ברשתות החברתיות, משפיענים מעמידים את נגיף הקורונה באור הזרקורים. הוושינגטון פוסט, 6 ביוני 2020.